הי לכל מי שהגיע לשמוע את הסיפור שלי. שמי אולגה, ועליתי למדינת ישראל לפני יותר משתיים עשרה שנה. ההתחלה הייתה מאוד קשה. השפה הייתה זרה לי, החמימות של הצברים הייתה זרה לי, והכי היה קשה לי זה למצוא עבודה. למזלי הרב, הנתונים הטבעיים שלי ממש מרשימים. אני יותר ממטר שבעים, עיניים ירוקות וגדולות, חזה שופע, ורזה כמו שצריך. מה שהעביר אותי הישר לעסוק במקצוע הכי עתיק בתנ"ך, לא ממש זונה, כי אם נערת ליווי.
התוודעתי לעיסוק זה ממש במקרה, זאת מעולם לא הייתה הכוונה שלי. אחרי כשנה בארץ עברתי לעיר חיפה. עיר גדולה, עם המון המולה וחיים תוססים בה. ישבתי בבית קפה שכונתי, בעודי ממתינה לראיון העבודה, שכבר הפסקתי לספור כמה כאלה כבר עברתי, ופתאום התייצב למולי גבר כבן ארבעים וחמש, ונעץ בי מבטים. "את ממש מושלמת", הוא אמר לי. הסמקתי קלות, ומלמלתי "תודה". ואז הוא המשיך לדבר, ושאל אותי מה אני חושבת על להפוך להיות נערת ליווי. בהתחלה חשבתי לתומי שהוא בטח צוחק אתי, או עליי, אך חיש מהר הבנתי שהוא לחלוטין רציני.
היססתי. ברור מאליו. מה לי ולזה? אומנם אני ממנטלית רוסית, אבל זה ממש לא אומר שאני צריכה לעבוד בזנות. הוא הסביר לי שלא תמיד זה מעורב בסקס, שלפעמים זה רק ליווי לאירועים חברתיים, ולפעמים זה רק לארח חברה לגברים בודדים. זה התחיל יותר ויותר למצוא חן בעיניי, וכבר באותו הערב נפגשנו, לדון בפרטים היותר עסקיים.
נאמר לי כי בהתחלה ארוויח חמש מאות ₪ לשעת עבודה, כאשר בכל שלושה חודשים נדון מחדש בתמחור. אחלה, נשמע מהמם. שאלתי אותו מאיפה נותנים שירות? והוא אמר או מבתי מלון, או מהסוכנות ליווי או מצימרים. שאלתי אותו אם יש עוד אפשרויות, מכיוון שחששתי שמכריי יגלו את המקצוע החדש שלי. והוא הכיר לי את העולם של דירות דיסקרטיות. זה כבר יותר מצא חן בעיניי. אותן דירות דיסקרטיות אותן דירות ממוקמות בשכונות מגורים רגילות ונורמטיביות. שכונות שבהן אף אחד לא יחשוד אפילו במה שאני עושה. ומאז אני שוכרת דירה דיסקרטית, ונהנית ברוב הזמן מעיסוקי ובעיקר מהתגמול הכספי.