עבדנו יחד שוב יומיים לאחר מכן. זה היה ערב מיקרופון פתוח, והבר שלנו ערך מבצע על דראפטים בדולר. עסוק היה איכשהו לא מילה מספיק חזקה.
הלנה נערת ליווי מזגה בירה מהר ככל שהיא יכלה ובקושי שמרה על הקצב בעוד אני מזגתי שוטים וכל בירה שהיא לא יכלה להגיע אליה. לא הייתי צריך לעשות הרבה מבחינת להביא ארגזים או ליקר באותו לילה, אבל הייתי צריך לרוץ למטה לחדר החביות ולהחליף את הקווים ארבע או חמש פעמים. עם הלחץ של הגופים בבר, המזגן התקשה להחזיק, ואנחנו הזענו קשה אחרי שעה.
הורדתי את החולצה הכפתורים שלי, רץ הלוך ושוב מאחורי הבר בגופייה הלבנה שלבשתי מתחתיה. הלנה הזיעה, אבל על היא זה נראה ממש טוב. שערות קטנות נדבקו למצחה, חרוזי זיעה קטנים רצו במורד צווארה ונעלמו בין שדיה. היא תפסה אותי מסתכל כמה פעמים ונתנה לי חיוך שמח, זוהר.
הייתה לנו הפסקה קלה בלחץ לכמה דקות בין מופעים בזמן שכולם הלכו לשירותים או יצאו לעשן. לקוח יחיד, קבוע שאנחנו רואים כמעט כל לילה, ניגש והזמין בקבוק. לא היה לו אכפת אם יש מבצע, הוא תמיד רצה בקבוק. הלנה נחה היטב, נשענת על המקרר העומד, אז הזזתי את הדלת ולקחתי את הבקבוק לפני שהבנתי שהיא ממש מול פותחן הבקבוקים שמותקן על החזית של המקרר.
"אני צריך את הפותחן הזה," אמרתי, חצי חיוך על פניי.
"טוב, אני פשוט לא בטוחה מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לך," היא אמרה, ברק שובב בעיניה. היא הייתה ממש מולו, חוסמת אותו לחלוטין, נשענת על המקרר עם רגליה בערך ברוחב הכתפיים.
"אוי," התחלתי, החיוך שלי מתרחב, "אני לא חושב שתצטרכי לעשות משהו, בעצם."
הושטתי נמוך בין רגליה עם הבקבוק, נותן לפקק לגעת במקרר מתחת לשולי החצאית הקצרה שלה, והזזתי אותו לאט, נותן לאמת הזרוע שלי להיגרר לאט ובעדינות במעלה הירך החזקה והרכה שלה. שפתיה של הלנה נפערו בחיוך שגדל עם כל סנטימטר עד שפיה היה פתוח בסוג של חצי חיוך, חצי אנחה. הפקק של הבקבוק בסוף התחבר לפותחן בדיוק כשאמת ידי, עכשיו בזווית די תלולה, ליטפה בעדינות את קדמת תחתוניה.
יכולתי להרגיש את החום שלה מקרין נגד זרועי, החומר הרך של תחתוניה פשוט מלטף את העור, מבריש את השערות הקטנות על אמת ידי מסביב. החזקתי שם לשנייה, בוהה ישר לעיניה הכחולות הבהירות, פיה עדיין פתוח באנחת חיוך. אמת ידי גררה על החום המדהים שלה במשך סנטימטר או שניים, כל כך בעדינות שזה אולי היה דמיוני, או שלה, כשדחפתי את הבקבוק בחזרה והורדתי את הפקק, שומע אותו נופל למכל הקטן שנבנה לתוך המקרר.
"או, אתה חתיך, מלוכלך, יפה," היא לחשה ממש לפני שהסתובבתי לתת את הבירה ללקוח הדי משועשע שהזמין אותה. לקחתי את כספו והוא הלך משם, משאיר אותי להוריד את העודף לצנצנת הטיפים.
"את חושבת שאת יכולה לשמור על הבר לשנייה?" הלנה שאלה. הנהנתי, עדיין מחייך אליה. היא הלכה משם, מניעה את ירכיה כשהיא הלכה, מביטה לאחור על כתפה לוודא שאני צופה ומחייכת כשהיא ראתה שעיניי דבוקות בה.
כמה מעשנים מהירים עשו את דרכם חזרה פנימה ואני התחלתי להכין כמה משקאות, למזוג כמה בירות. היא הייתה רק כמה דקות בחוץ, עיניי דבוקות בה שוב כשהיא חזרה לבר, מכניסה קצת טלטול לזה, נותנת לי ולכל מי שאחרים שיטרחו להסתכל מופע קטן על המסלול. כולם הסתכלו. היא הייתה מהממת.
"אני רוצה שתדע שזה באשמתך," היא התקרבה ללחוש באוזני כשהיא עברה לידי ונכנסה לתא הקטן שבו חתכנו את הפירות וכל העובדים שמרו את המעילים והתיקים שלהם.
"מה באשמתי?" קראתי אחריה.
ראיתי אותה נכנסת לתא, מחוץ לטווח הראייה של שאר הבר, ושמתי לב שאחת מידיה הייתה מכווצת לאגרוף. היא הדליקה את האור מעל השולחן הקטן שם והעלתה את ידה המכווצת, פותחת אותה ומביאה את ידה האחרת למעלה למתוח חוטיני סאטיני לבן בין ידיה. החזית והתחתית היו בגוון כהה יותר מהלחות, והיא דאגה לוודא שאני רואה את זה לפני שהיא דחפה אותם לתיקה וכיבתה את האור.
היא קיפצה חזרה אלי, שערה רוקד סביב כתפיה. היא קפצה ישר אלי, מותחת את קצות אצבעותיה, לוחצת את שדיה לחזי, ידיה על כתפי. שפתיה נגעו באוזני, לשונה מתגרה באוזן שלי בעדינות.
"התעלול הקטן הזה עם הבקבוק עשה אותי כל כך רטובה שהייתי חייבת ללכת להוריד את התחתונים שלי," היא לחשה.
החצאית שלה הייתה מג'ינס, אחת מאותן חצאיות ג'ינס קצרות עם החוטים הלבנים התלויים מתחת לשולי השוליים. עם היד שהייתה מוסתרת, פחות או יותר, משאר הבר, מהרתי להכניס שתי אצבעות לתוך רצועת המותן עד שכף ידי הייתה בין עצם הירך למרכז גופה, מרגיש את עורה החם והרך נגד גב אצבעותי, רק מתחיל להרגיש את עיקול המפשעה שלה. השתמשתי בהם כדי למשוך אותה חזק אלי, נותן לה להרגיש כמה היא עשתה אותי קשה. היא נאנחה לאוזני, דוחפת את ירכיה לתוכי ונאנחת ברכות כשהאצבעות שלה התחפרו בכתפי.
"את רואה, עכשיו לשנינו יש בעיה," אמרתי. הנעתי את אצבעותי לאט, מבריש אותן הלוך ושוב על עורה החם, מרגיש את נשימתה רצה נגד צווארי.
"או, באמת?" היא הצליחה להגות את המילים כאילו היא בעדינות מתנדנדת את ירכיה נגדי.
"מממ. את רואה, יש לי קצת חולשה לבחורה שאני יודע שלובשת חצאית בלי תחתונים. אז זו הבעיה שלי," אמרתי.
"כן," היא נאנחה. "ומה שלי אז?"
"שלך הוא שעכשיו אני יודע שאני עושה את הכוס הקטן והמתוק שלך מאוד, מאוד רטוב, ושאת לא לובשת תחתונים."
הלנה התרוממה עוד קצת על קצות האצבעות, מביאה את שפתיה ישר לאוזני ודוחפת את אצבעותי קצת יותר למטה בחצאיתה.
"למה זו בעיה בשבילי?" היא לחשה. לשונה שוב מתגרה באוזני.
הסתובבתי קלות, מסובב את גבי לבר ושלה פונה לאף אחד. החלקתי את אצבעותי מרצועת המותן שלה והזזתי את ידי נמוך, נותן לה להיגרר במורד ירכה האחורית, עובר מתחת לשולי החצאית שלה עד שאצבעותי הגיעו למקום שבו הירך שלה פוגשת את ישבנה ולחצתי, מרגיש את הבשר הרך תחת אצבעותי ו, ידעתי, מושך את הכוס הקטן שלה בלי לגעת בו.
היא נאנחה בקול רם כל כך שאם לא הייתה המופע הבא מתחיל כולם היו שומעים את זה. הנחתי את שפתיי על אוזנה.
"בגלל שאני לא הולך להפסיק עד שאני אראה אותך מטפטפת על ירכייך," לחשתי, ואז כבשתי את תנוך אוזנה בין שיניי והעברתי את לשוני עליו בעדינות.
סובבתי ממנה והלכתי במהירות לקצה הבר לפגוש את שאר המעשנים כשעשו את דרכם חזרה. ראיתי את הלנה, נשענת בכבדות על המקרר, עיניה בוערות לתוך שלי, שפתיה פתוחות בחיוך שגרם לי לרצות למשוך אותה לתוך התא ולא לצאת עד מחר. הפטמות שלה לחצו דרך חולצתה, נקודות קטנות וקשות שרציתי למשוך ולסובב ולטעום. הבטתי למטה וראיתי שני נתיבים קטנים של לחות שקופה ומתוקה זורמים במורד החלק הפנימי של ירכה.